<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן מ"ב</h1>
<h2>דף נא:</h2>
נפלה מן הגג ולא עמדה אסור לשוחטה עד שתשהה מעת לעת ואם שחטה בתוך זמן [זה] הרי זו טרפה. ואחר שתשהה מעת לעת אם ישחוט אותה צריכה בדיקה כמו שביארנו. וכן דעת הרשב"א ז"ל אם לא הלכה הלוך יפה כדרכה אבל אם הלכה והיא צולעת צריכה בדיקה כאשר כתבנו. וכן מי שדרס ברגלו על העוף או שדרסתו בהמה או שטרפו לכותל ועדין הוא מפרכס משהין אותו מעת לעת ואח"כ שוחטין אותו ובודקין אותו.
<h2>דף נו.</h2>
נפלה מן הגג ולא עמדה אסור לשוחטה עד שתשהה מעת לעת ואם שחטה בתוך זמן [זה] הרי זו טרפה. ואחר שתשהה מעת לעת אם ישחוט אותה צריכה בדיקה כמו שביארנו. וכן דעת הרשב"א ז"ל אם לא הלכה הלוך יפה כדרכה אבל אם הלכה והיא צולעת צריכה בדיקה כאשר כתבנו. וכן מי שדרס ברגלו על העוף או שדרסתו בהמה או שטרפו לכותל ועדין הוא מפרכס משהין אותו מעת לעת ואח"כ שוחטין אותו ובודקין אותו.
<h2>דף נו:</h2>
וכתב הר"י מקורביל ז"ל כל מקום שיש לחוש כגון נפילה ימתין עד שתלך ואז מותרת בלי שום בדיקה. וננערה לעמוד מועיל כאלו הלכה. ואם הלכה ארבע אמות אין צריך בדיקה. ואם אינו רוצה [לסמוך] על בדיקתו ימתין עד שתעמוד או שתשהה מעת לעת והגיה עליו הר"ף ז"ל מיהו בעיא בדיקה ואנן לא בקיאינן וכן כתוב בה"ג דכל הני דבעו בדיקה כגון נפולה דרוסה ושבורה ה"מ בדורות הראשונים דהוו בקיאי למבדק אבל אנן דלא בקיאינן לא סמכינן אנפשין ובדין הריאה שנקבה (לעיל הלכ' טרפות דין י"ח) כתבנו דעת הפוסקים על זה.
